ההקשר הפוליטי של העיסוק
העכשווי בספורטאיות טרנסיות
העיסוק הציבורי והתקשורתי בספורטאיות טרנסיות התחיל במסגרת קמפיין פוליטי מאורגן של הימין הנוצרי-שמרני בארה"ב הכולל מבול הצעות חוק אנטי-טרנס. רוב הצעות החוק מתמקדות בילדים ונוער על הקשת הטרנסית בניסיון לשלול את זכותם לחיות במגדר שלהם. על-פי ארגון זכויות האדם Human Rights Campaign, הצעות החוק מייצגות ניסיון אכזרי להגביר את הסטיגמטיזציה והאפלייה נגד להט"ב כדי לקצור רווח פוליטי. הצעות החוק אינן מבוססות על נתונים ועובדות אלא על דיעות קדומות.
גל החקיקה הראשון ניסה לאסור על ילדים ונוער טרנסי וא-בינארי גישה לשירותים על בסיס עלילות דם. לאחר שניסיון זה נכשל, המוקד עבר להצעות חוק האוסרות על ילדות ונערות טרנסיות לקחת חלק בפעילויות ספורט בבית הספר. בשנה האחרונה החקיקה מתמקדת באיסור על תיקוף זהות מגדרית של קטינים וכך הופכת רופאי ילדים לעבריינים ומאפשרת לרשויות להוציא ילדים מהבית רק בגלל שהוריהם מקבלים אותם כפי שהם. המיקוד על ספורטאיות טרנסיות מייצג רק שלב בתהליך רדיקליזציה למחיקת הקשת הטרנסית.
חקיקה אנטי-טרנסית אינה מטרה בפני עצמה אלא כלי לקידום חקיקה אנטי-להט"ב, למשל, החוק "don't say gay" שעבר בפלורידה לאחרונה. למעשה, מדי שנה מאז שנת 2019, נשבר שיא בארה"ב במספר הצעות חוק אנטי-טרנס ובחקיקה אנטי-להט"ב בכלל. כאשר אנחנו לוקחים חלק בדיונים על ספורטאיות טרנסיות עלינו לשאול את עצמנו: מה ההקשר הפוליטי של הדיון? מי הקבוצות שמובילות/יוזמות את הדיון? מי מרוויח ציבורית ופוליטית ממחלוקות על זכויות טרנס?
הימין הנוצרי-שמרני משתמש במתקפה על האוכלוסייה הטרנסית ככלי אסטרטגי לפצל את המחנה הליברלי, לחזק את המחנה השמרני ולקדם ערכי משפחה נוצריים. מי שמובילים ומממנים את הקמפיין הם קבוצות שנאה אנטי-להט"ב כגון Alliance Defending Freedom, Family Research Council, וארגון הלובי השמרני נגד הפלות Heritage Foundation. לקראת הבחירות לקונגרס השנה אנו עדים להתעצמות הקמפיין בארה"ב. קבוצות אלה, יחד עם משטרים פופוליסטים כמו פוטין ואורבן, וקבוצות נוצריות-שמרניות מקומיות באירופה, מקדמים שיח שנאה אנטי-טרנס גם באירופה, ותורמים בהפצת הנרטיב נגד ספורטאיות טרנסיות, כפי שניתן לראות בבריטניה - "אי הטרפיות", במדינות נוספות וגם בישראל.
לקריאה נוספת:
פודקסט על ההקשר הפוליטי של החקיקה בארה"ב: It's not really about sports