שילוב ספורטאים.ות טרנסימות מיטיב עם כולןם
הפאניקה המוסרית מפני מגיפה של ילדות וספורטאיות טרנסיות המשתלטות על ספורט לנשים אינה מבוססת על עובדות ומשמשת לקדם מדיניות הפוגעת בכל הילדות, בנוער ובספורט נשים. ילדות וצעירות טרנסיות ברחבי העולם משתתפות בפעילויות ספורט המיועדות לבנות שנים רבות. מחוקקים אמריקאים שמקדמים הצעות חוק לאיסור על השתתפות ספורטאיות טרנסיות בתחרויות ספורט לא הצליחו לנקוב במקרים המצדיקים את החוק.
מחקר על מדיניות כלפי נוער טרנסי במדינות שונות בארה"ב מראה כי מדיניות מכילה כלפי ילדות ונערות טרנסיות בספורט לא פגעה בשיעור השתתפות בספורט של ילדות סיסג'נדריות. לעומת זאת, במדינות שאימצו מדיניות הדרה כלפי ילדות טרנסיות היתה ירידה בשיעור השתתפות ילדות סיסג'נדריות בספורט. בקליפורניה וקונטיקט, מדינות עם מדיניות מכילה, שיעור ההשתתפות של ילדות בספורט עלה, ובקליפורניה נרשמה עלייה של כמעט 14% בין השנים 2014 ל-2020.
הניסיון להדיר ילדות טרנסיות אינו ניסיון לפתור בעייה קיימת אלא מתקפה על קבוצת ילדים מוחלשת. חוקים להדרה של ילדות ונשים טרנסיות מייצרים מנגנון למישטור נשיות - מדרון חלקלק לבדיקות חודרניות (כמו בדיקת איברי מין של ילדות) ואימוץ מדדים של נשיות אשר הופכים לנשק כנגד ילדות ונערות: ילדות מצטיינות בספורט נחשדות "כגבריות מדי", "שריריות מדי", "חזקות מדי", או "טובות מדי" בספורט ועל כן הן מואשמות שהן לא בנות "אמיתיות".
הטענה כי השתתפות ילדות טרנסיות בספורט לבנות פוגעת בילדות ונשים סיסג'נדריות אינה תואמת את המציאות ומבוססת על הנחות שגויות וסטריאוטיפים. בפברואר 2020 המשפחות של שלוש ילדות סיסג'נדריות תבעו את איגוד בתי הספר בקונטיקט וגופים נוספים בטענה כי בנותיהן מתחרות נגד ילדות טרנסיות ושלילדות הטרנסיות יתרון לא הוגן. אביגיל שרייר כתבה טור דיעה התומך בתביעה וטענה כי כשילדות טרנסיות מתחרות בקבוצות של בנות, "ילדות [סיסג'נדריות] לא יכולות לנצח". עם זאת, יומיים לאחר הגשת התביעה, אחת מהילדות שבשמן הוגשה התביעה ניצחה ילדה טרנסית שהוזכרה בתביעה באליפות קונטיקט. כלומר, ילדות סיסג'נדריות יכולות לנצח בתחרות גם כשילדות טרנסיות משתתפות. למעשה, רוב הספורטאיות הן סיסג'נדריות וכך רוב המנצחות.
ספורטאיות טרנסיות הורשו להשתתף באולימפיאדה החל משנת 2004 אך עד היום אין ספורטאית טרנסית עם מדליות אולימפיות. למעשה רק באולימפיאדת 2020 השתתפה לראשונה אישה טרנסית מחוץ לארון - מרימת המשקולות לורל האברד. האברד לא סיימה את המקצה ולא הגיעה לפודיום.
ארגון זכויות האדם American Civil Liberties Union עתר כנגד מדינת איידהו לאחר שהעבירה חוק האוסר על השתתפות ילדות טרנסיות בפעילויות ספורט לבנות מגיל הגן ועד הקולג'. העתירה הוגשה בשם שתי נערות שטענו כי איסור על השתתפות נשים טרנסיות בספורט יפגע בהן: האחת ספורטאית צעירה טרנסית, והשנייה, תלמידת תיכון סיסג'נדרית החוששת מבדיקות חודרניות "לאימות המין" שהחוק דורש. לעתירה הצטרפו כ-60 ארגוני נשים וארגוני זכויות אדם (ביניהם הליגה נגד השמצה, הקרן לנשים של שיקגו, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית ועוד).
נייר עמדה של ארגוני נשים בנוגע לחקיקה.
הטענה שספורטאיות טרנסיות משתלטות על ספורט נשים ודוחקות החוצה נשים סיסג'נדריות לא רק שאינה נכונה אלא למעשה פוגעת בספורט נשים בין היתר בכך שהיא מסיטה את הדיון מהבעיות האמיתיות של נשים בספורט: העדר תמיכה ממשלתית, תקציבים נמוכים, שכר נמוך לספורטאיות, וחוסר עניין תקשורתי בספורט נשים. כתבות שליליות המתמקדות בספורטאית טרנסיות ממחישות כי התקשורת מגלה עניין בספורט נשים בעיקר כשהדיון טרנספובי/שלילי.
לספורט יש יתרונות רבים עבור ילדים ונוער. ספורט תורם להתפתחות פיזית ונפשית, ודרך העיסוק בספורט ילדים רוכשים כישורים חברתיים, לומדים איך לפעול יחד כצוות, ומאמצים כישורי חיים (ניהול זמן, עבודה מאומצת, קביעת יעדים ועמידה בהם). קיים קשר חיובי מובהק בין עיסוק בספורט בתקופת בית הספר והצלחה בלימודים. העיסוק בספורט לאורך גיל הילדות וההתבגרות מפתח הרגלים בריאים המשפיעים על הבריאות הנפשית והפיזית לכל אורך החיים. להדרה של ילדות ונוער טרנסי מפעילויות ספורט יש השלכות שליליות על בריאותם ועל מהלך חייהם.
אך להדרה של ילדים טרנסים יש השלכות שליליות על כל ילדי בית הספר. בתצהיר שהוגש במסגרת עתירה של ACLU, ד"ר מרי פריי מסבירה כי נוער מפיק תרומה מירבית מהשתתפות בספורט כאשר הוא נחשף לסביבות תומכות (caring environments) בהן חברי הקבוצה/נבחרת מקבלים תמיכה מצד חבריהם לנבחרת ומהמאמנים. הדרה של ילדות מספורט רק בגלל שהן טרנסיות פוגעת בלכידות הקבוצה ובסביבה התומכת ובכך פוגעת ביתרונות והתרומה הפוטנציאלית לנוער מספורט.
הנטייה בתקשורת ובשיח ברשתות היא להציג ספורטאיות טרנסיות באור שלילי. אך במציאות, שילוב של ספורטאים.ות טרנסימות מעצים את התרומה החיובית של ספורט ומקדם ערכים של אי-אפליה, קבלה והכלה בקרב ילדים, נוער, ספורטאים ואוהדים. ההצלחה של ספיר ברמן ממחישה מצוין את התרומה החיובית של ספורטאיות טרנסיות. הצלחתה תורמת לקידום ערכים של סובלנות ופלורליזם בענף ספורט הסובל מקריאות גזעניות, שובניזם ואלימות מצד אוהדים מסוימים. הישגיה של ספיר ברמן מפנים זרקור לכדורגל הישראלי בעולם, ותורמים גם לקידום נשים בענף.
לגישה מקבלת ומכילה בספורט (ובכלל) יש תרומה חיובית נרחבת לחברה כולה. על כן, ארגונים בינ"ל בספורט רב-ענפי, כגון הועד האולימפי, אינם תומכים בהדרה גורפת של ספורטאיות.ים טרנסימות, מצביעים על העדר בסיס מדעי להדרה כזאת, ומדגישים את החשיבות של הכלה ונגישות לכל האוכלוסייה כערכים מרכזיים בתרבות הספורט. הפדרציה העולמית לרפואת ספורט גם אינה תומכת בהדרה גורפת של ספורטאיות טרנסיות וספורטאיות עם שונות בהתפתחות מינית וממליצה לכל ענף לגבש קריטריונים לתחרות הוגנת בענף.
לאיגוד הגדול ביותר בספורט קולג'ים בארה"ב - האיגוד הלאומי לאתלטיקה בקולג'ים - ואיגודים נוספים יש מדיניות מכילה כלפי ספורטאיות טרנסיות.
הקמפיין נגד השתתפות ילדות ונשים טרנסיות בפעילויות ספורט לבנות אינו מקדם את הספורט או ספורט נשים. הצעות החוק בתחום לא עוסקות בהסדרת תחרות הוגנת בספורט מקצועי שכן לארגוני ספורט לאומיים ובינ"ל ואיגודים ענפיים יש ועדות מקצועיות הקובעות קריטריונים להשתתפות בתחרויות בענף על בסיס מידע מדעי ונתונים. בעוד המטרה של דיונים מקצועיים בתוך איגודי ספורט היא להסדיר קריטריונים לתחרות הוגנת בספורט עילית, המטרה של הדיון הציבורי, התקשורתי והפוליטי היא להדיר ילדות טרנסיות מפעילויות בבית הספר ולפלג את קהילת הלהטב והקהילה הפמיניסטית.
לקריאה נוספת:
על מדיניות באיגודי ספורט מקצועי: